עשורי נ' שמש חי אחזקות בע"מ

פסק דין

ביום 22.1.07 רכש התובע מאת הנתבעת אוגר (דוד שמש) ושילם את התמורה במלואה.

לתובע ניתנה תעודת אחריות בגין האוגר שסופק לו החל מ-22.1.07. בכתב האחריות שנמסר לידו ואשר צורף לכתב התביעה, עולה ברורות כי מועד תחילת האחריות הוא מועד הרכישה, דהיינו, 22.1.07 ועבור האוגר תקופת האחריות הינה ל-5 שנים ומסתיימת ב-22.1.12, ולגבי הקולט תקופת האחריות הינה ל-5 שנים וגם היא מסתיימת ב-22.1.12.

עוד מובהר בתעודת האחריות כי האחריות לגוף החימום החשמלי הינה שנה אחת בלבד מסתיימת לה ב-22.1.08. אם כך, כבר בשלב זה אציין כי אין רלוונטיות לטענת התובע כי האוגר הוא תוצרת שנת 2004, שכן האחריות לגביו למשך 5 שנים מתחילה כעולה מתעודת האחריות מיום הרכישה, דהיינו, 22.1.07.

התובע טוען כי בחודש ספטמבר 2010 התברר לו כי יש נזילה באוגר עצמו, ומיד פנה לנתבעת כדי להפעיל את תעודת האחריות על מנת שיחליפו את האוגר לאור הנזילה. אציין כי מהתמונות שהוצגו בפני, בניגוד לטענת הנתבעת, אכן ניתן לראות בבירור את הנזילה ואת הכתמים שנותרו באוגר עצמו כתוצאה מאותה נזילה.

כמו כן, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת שהתקלה היתה במערכת החשמל, שכן התובע לא התלונן על תקלות במערכת החשמל של האוגר, מה עוד לא הוצג בפני דו"ח נציג השירות שבדק את האוגר ואבחן את התקלה.

בין לבין, הנתבעת דרשה מאת התובע סך של 450 ₪, התובע סרב לשלם ובקש שהנתבעת תכבד את תעודת האחריות. התובע הגיש ביום 3.10.10 את כתב התביעה ובה הוא דרש את החלפת האוגר בידי הנתבעת וכן בקש לחייבה בהוצאות ובעוגמת נפש. התובע דרש בכתב התביעה לתקן ו/או להחליף את האוגר ללא השתתפות עצמית מטעמו, בכל סכום שהוא, הכל כעולה מתעודת האחריות.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 24.4.10. הנתבעת הודתה במסגרת כתב ההגנה כי אכן התובע רכש ממנה את האוגר וכן הודתה בקיומו של כתב האחריות. לשיטתה, הטכנאי אבחן תקלה במערכת החשמל ודרש בגין כך תשלום של 450 ₪ וזאת לאור העובדה, כי האחריות לגבי מערכת החשמל היא לשנה אחת בלבד. לא הוכח בפני שהתקלה נובעת ממערכת החשמל, הוכח בפני כי התקלה נובעת מנזילה באוגר עצמו.

במסגרת כתב ההגנה טוענת הנתבעת כי לאחר הדרישה של 450 ₪ ועל מנת להפיס את דעתו של התובע, הציעו לתובע ועל מנת לבוא לקראתו, כלשון הנתבעת, לסדר את הדוד (האוגר) ללא תמורה, התובע הסכים לכך ומשביקשו לתאם מועד לביצוע ההחלפה, התובע טען שאינו מעוניין והוא כבר החליף את האוגר באוגר אחר.

אם כך, עומדת ועולה השאלה בפני, לאחר שהנתבעת מודה באחריותה, מוכנה להחליף את המוצר, האם סירוב התובע במקרנו, מוצדק. התובע החליף את האוגר ביום 24.12.10, חודשיים לאחר הודעת הנתבעת והסכמתה להחליף את האוגר. החלפה זו על ידי התובע, חודשיים ימים לאחר שהנתבעת מסכימה ומתאמת מועד לביצוע ההחלפה, הינה התנהגות שלא בתום לב מטעם התובע, הינה התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם דיני הצרכנות, ההתנהגות בתחילתה על ידי הנתבעת היתה לא בהתאם לדין, אך כעבור ימים הסכימה להחליף, בהתאם לדין, את האוגר, אי הסכמת התובע בשלב זה והחלפת האוגר חודשיים לאחר אותה הסכמה, הינה התנהגות שלא בתום לב.

אני דוחה את התובענה בשל התנהגות חסרת תום לב מצידו של התובע, אשר ראה ביום 24.10.10, שהנתבעת בכתב ההגנה, מודה באחריותה ומבקשת להחליף את המוצר, חודשיים לאחר אותו מועד של כתב ההגנה, מחליט התובע להחליף על דעת עצמו את האוגר, כשידע בוודאות שהנתבעת מסכימה להחליפו ובמקום לתאם מועד, בחר לשלם לגורם אחר ולהחליף את האוגר. אין לתובע אלא להלין על עצמו ועל כן, לאור התנהגותו, אני מורה על דחיית התובענה.

לאור התנהלות הנתבעת, שלא הסכימה מלכתחילה להחליף את האוגר ולכבד את כתב ההתחייבות, אין מקום לחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבעת.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסה"ד.

המזכירות תסרוק את הקבלה ת/1 ותעביר את המקור לתובע.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: